ההליכה או ריצה יכולים להיבדק באמצעות שתי טכניקות ביומכניות מודרניות - קינמטית (תנועה) וקינטית (כוח). העצם המורכב של מחזור הליכת דורש מערכות מדידה מתקדמות כמו לוחות כוח כדי למדוד את כוחות התגובה של הקרקע, גוניומטרים כדי למדוד זוויות מפרקים, ו-IMUs לתפיסת תאוצה של חלקי אבר כדי לקבל תוצאות מדויקות. למשל, זיהוי של פרונציה במחזור הליכת של חולה עם כאב גב כרוני עשוי להוביל לסיבוב מוגזם של השדרה. הערכת תנועה זו תמליץ על שימוש בסנדלים שליטה בתנועה או אורתוזים מותאמים שמעצבים את הרגל כדי להפחית תנועות תוספות של השדרה. בענף המדעי, הערכות אלו נחוצות כדי שהספורטאים יוכלו להשתתף בצורה הטובה ביותר, מכיוון שמכאניות צעד מתוכננות כדי לצמצם את השימוש בה אנרגיה ולמקסם דחיפה, ובמקרים מסוימים תקופות ביומכניות משפרות את מהירות הריצה ב-2-3%.