אנליזת הליכה היא תחום רב-תחומי העוסק בחקר המכניקה של הליכה וריצה chez האדם, תוך שילוב של ביומכניקה, אנטומיה והנדסה להערכת דפוסי תנועה, פעילות שרירים ותפקוד מפרקים. הערכה שיטתית זו כוללת איסוף ופירוש נתונים על היבטים שונים של הליכה, בהם אורך הצעד, תדירות הצעדים, דפוס המגע של הרגל, התפלגות הלחץ וטווח התנועה של איברי הطرف התחתון. אנליזת הליכה משמשת בסביבות קליניות לאבחון מפגעים בתנועה, במדעי הספורט כדי לשפר את הביצועים הספורטיביים, ובשיקום כדי לעקוב אחר ההתקדמות לאחר פציעה או ניתוח. תהליך אנליזת הליכה נפתח בבדיקה ויזואלית, ובעקבותיה נערך מדידה כמותית באמצעות כלים מתקדמים כגון מערכות תיאור תנועה, לוחות לחץ, פלטפורמות כוח ומערכות אלקטרומיוגרף (EMG). מערכות תיאור תנועה עוקבות אחרי מיקום סימנים הנמצאים על נקודות אנטומיות משמעותיות, ומייצרות מודלים תלת-ממדליים של תנועת המפרקים. לוחות הלחץ רושמים את התפלגות הכוח לאורך הרגל בעת המגע עם הקרקע, בעוד שפלטפורמות הכוח מודדות את כוחות התגובה של הקרקע שדרכם הגוף מתקדם קדימה. מערכות ה-EMG מודדות את הפעילות השרירית, ומעידות מתי וכיצד מתכווצים השרירים במהלך מחזור הליכה. נתונים אלו מנותחים כדי לזהות סטיות מדפוסי הליכה נורמליים, מה שיכול לספק תובנות על מחלות או מצבים תת-лежаים. לדוגמה, פראנציה מוגזמת (סיבוב פנימי של הרגל) במהלך שלב האמצע של המגע עם הקרקע עשויה להעיד על שטח כף רגל או שרירים חלשניים התומכים בקשת הרגל, בעוד שפאזה קצרה של תנועה באחת הרגליים עשויה לרמז על כאב או לקות נוירולוגית. בעבודה קלינית, אנליזת הליכה עוזרת להנחות החלטות טיפוליות, כגון מתן אורתוזות, תרגילים לפיזיותרפיה או התערבות כירורגית. לספורטאים, היא מזהה אי-יעילות בטכניקת ריצה שעלולה להוביל לפציעה, כמו ריצה עם צעדים ארוכים מדי או התפלגות משקל לא אחידה, ומאפשרת לפתח תוכניות אימון מותאמות. לאנליזת הליכה יש גם תפקיד בארגונומיקה, והיא מדריכה את עיצוב הנעליים, האורתוזות וההתקנים העוזרים לשפר את הניידות והנוחות. על ידי הכמתת האינטראקציות המורכבות בין מערכת השלד והשרירים לסביבה במהלך התנועה, מספקת אנליזת הליכה בסיס מדעי להבנת תנועת האדם, ותורמת להתקדמות בתחום הבריאות, הביצועים הספורטיביים והנדסת גורמי האדם.