סריקת הליכה היא הערכה טכנולוגית השולטת ומנתחת את הביומכניקה של הליכת האדם או ריצתו, ומספקת נתונים מפורטים על דפוסי תנועה, פיזור לחץ ותפקוד מפרקים. תהליך זה עושה שימוש שילוב של חומרה - כגון לוחות לחץ, מצלמות לכידת תנועה, חיישני כוח ואף לפעמים התקנים הניתנים ללבישה - ותוכנה שמעבדת את הנתונים הנאספים לתובנות ויזואליות ומספריות. סריקות הליכה משמשות בתחומים שונים, לרבות טיפול רפואי, מדעי ספורט ועיצוב נעליים, על מנת להעריך דפוסי תנועה רגילים וא-רגילים. הליבה של סריקת הליכה נמצאת ביכולת שלה לפרק את מחזור ההליכה למراحل נפרדות: פגיעת העקב, תגובה לטעינה, עמידה אמצעית, עמידה סופית, טרימינל סווינג, סווינג התחלתי, סווינג אמצעי וסווינג סופי. במהלך כל שלב, הסריקה רושמת פרמטרים כגון זמני מגע הרגל עם הקרקע, פיזור הלחץ על פני השטח הפלנטרי, הזוויות של מפרקי הקרס, הברך והירך, והכוחות המופעלים על הקרקע. נקודות הנתונים הללו מותאמות יחד כדי ליצור תמונה מקיפה של אופן תנועת הגוף במהלך הליכתו. בתחום הבריאות, סריקות הליכה עוזרות בזיהוי מחלות המשפיעות על הניידות, כמו ארטритיס, שلل נגזר מהשבץ או מומים מולדים. לדוגמה, סריקת הליכה עשויה לחשוף כי למטופל עם מחלת פרקינסון יש הליכה מתמשכת עם אורך צעד מופחת, מה שמכוון את פיתוח תוכניות טיפול הכוללות התאמות תרופתיות או פיזיותרפיה. בספורט, סריקות הליכה עוזרות לספורטאים באופטימיזציה של הטכניקה שלהם כדי לשפר את הביצועים ולמזער את סיכן הפגיעה. לדוגמה, רץ עם פגיעת עקב היוצרת כוחות פגיעה מוגזמים יכול להשתמש בנתוני סריקת הליכה כדי לעבור לפגיעה אמצעית של הרגל, דבר שעשוי להפחית את סיכון השברים בשל עומס. סריקות הליכה משחקות גם תפקיד חשוב בעיצוב סוליות אורטופדיות ובבגדים. על ידי זיהוי אזורים של לחץ גבוה או פיזור עומס לא אחיד, יצרנים יכולים ליצור מוצרים שמספקים תמיכה ממוקדת, מה שמשפר את הנוחות ופוחת את הסיכון לכאב ברגליים. בנוסף, סריקות הליכה משמשות במחקר כדי ללמוד את ההשפעות של ההזדקנות, המחלה או ההתערבויות על דפוסי התנועה, ותורמות להתקדמות בתחום הביומכניקה ומדעי השיקום. ככל שהתכנולוגיה מתקדמת, סריקות הליכה הופכות לזמינות רבה יותר, עם מערכות ניידות המאפשרות הערכות בסביבות מגוונות, ממרפאות ועד מתקני ספורט, מה שעושה את הכלי הזה לחשוב יותר ויותר להבנת ו אופטימיזציה של תנועת האדם.